חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד פיתחו טכנולוגיה חדשה ומיוחדת לטיפול בפצעים, ומדווחים על הצלחה בהפחתת רקמה צלקתית משמעותית הנגרמת לאחר חתכים המבוצעים בניתוח.
הטכנולוגיה החדשה נוסתה על בעלי חיים ועברה ניסוי קליני עם תוצאות מדהימות שהניבו טיפול יעיל להפליא. המחקר פורסם בגיליון המקוון של כת העת Annals of Surgery.
לאחר הסרת תפרי הניתוח, קצוות החתכים מתרפאים באמצעות טיפול בעור המתוח הסובב את אזור הניתוח וגורם לרקמה צלקתית להתעבות ולהתפשט. הטיפול בחבישה מבוצע בסגנון התקן מגן נמתח, המבטל את המתח של הרקמה הצלקתית.
רעיון שהתחיל לפני עשרים שנה
ג'פרי גורטנר, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד, ומחבר המחקר, מספר שהגה את הרעיון לטכנולוגיה החדשה לפני עשרים שנה, כשהיה מתמחה בבית החולים הכללי במסצ'וסטס, והבין בשלב מוקדם כי לא ניתן לפתור את בעיית ההצטלקות לאחר ניתוחים באמצעות כלים ושיטות כירורגיות קיימות.
בשיתוף פעולה עם מדענים ומהנדסים נוספים, הם הצליחו להשיק את הטכנולוגיה היוצרת מכשיר מגן מתח. לאחר עשרים שנות ניסיון בריפוי פצעים, הם צברו את הידע הדרוש להבנת הגורמים המובילים להצטלקות, ומטרתם הייתה לבדוק את הכוחות המכאניים הפועלים על הפצע. עם הכשרה מקיפה בביומכניקה להסרת עור וטיפולים תרופתיים, הם הגו את הטכנולוגיה החדשה.
מענה יעיל למצב הקיים כיום
הטיפול החדש למניעת צלקות לאחר ניתוח נוצרה במעבדה, והוא מורכב מפלסטיק סיליקון דק וגמיש הנמתח על החתך של הניתוח לאחר הסרת התפרים. הוא מוצב על העור בהדבקה, וכשהוא מתכווץ, הוא מספק דחיסה אחידה על הפצע.
רקמת צלקת, שהיא פחות גמישה מעור רגיל, עלולה לגרום לבעיות תפקודיות, כגון הגבלת תנועה. שיער אינו צומח על צלקת, והיא אינה מכילה בלוטות זיעה. בנוסף, צלקות אינן נראות כמו עור רגיל. לעיתים קרובות הן עבות ומאופיינות בגוון ורדרד.
הן בדרך כלל אינן אסתטיות, אך הפכו לתופעת לוואי בלתי נמנעת של ניתוחים. השיטות הקיימות להסרת צלקות כוללות כריתה כירורגית, זריקות סטרואידים וטיפולי לייזר, שהם בדרך כלל יקרים, כואבים או פשוט אינם יעילים במיוחד.
הטבות מיוחדות
החוקרים צופים שהטיפול החדש ישמש לא רק להפחתת צלקות לאחר ניתוח, אלא גם כדי להפוך את הגרסה הכירורגית של צלקות קיימות, למושכת יותר. הצלקת השנייה תהיה הרבה פחות גלויה, אם בכלל ניתן יהיה להבחין בה.
בבדיקה על חזירים, שיש להם עור זהה לבני אדם, אזור הצלקות שנגרמו על ידי חתכים הופחת פי שש באמצעות שימוש במכשיר מגן מתח, לעומת חזירים בקבוצת ביקורת עם חתכים בגדלים זהים. הטכנולוגיה החדשה הפגינה יכולת של כמעט העלמת הצלקת כחודשיים לאחר הסרת התפרים.
ציונים גבוהים בבדיקות אנושיות
בשלב הבא, החוקרים בדקו את המכשיר על תשעה מטופלות שעברו הליך שאיבת שומן בבטן. בהתחשב בכמות הרקמות שהוצאו בניתוח, כמות עצומה של מתח נוצרה על הפצע לאחר סגירת התפרים, כשצלקות אלו בדרך כלל רחבות ועבות.
המדענים בחרו בכוונה לבדוק את המכשיר על החתכים הסגורים עם מתח גבוה, מתוך הנחה שאם ניתן יהיה להפחית הצטלקות במקרים כאלו, ניתן לבטח לעבוד עם המכשיר על כל סוג אחר של חתכים.
צד אחד של החתך הרחב בבטן של כל מטופלת טופל עם מגן המתח, והחצי השני לא טופל. הרכב של שלושה מנתחים פלסטיים שאינם קשורים למחקר, כמו גם הרכב של שלושה אנשים שאינם שייכים למקצועות הרפואה, פעלו כשופטים.
בסולם של מאה נקודות, מכשיר המגן מתח קיבל ניקוד ממוצע של 39.2 נקודות מבחינת המראה האסתטי של החתכים שנשלטו לעומת 13.2 נקודות שקיבלו האזורים שלא טופלו. פנל המומחים קבע שההבדלים בין הצדדים המטופלים לבין צדדי הביקורת היו משמעותיים ביותר.