צלקות כתוצאה מפסוריאזיס

פסוריאזיס, או בשמה העברי ספחת הינה מחלה אוטואימונית (מחלת חיסון עצמי) בה מערכת החיסון של אדם תוקפת את התאים והרקמות של גופו. הגוף מזהה את תאי העור כפתוגנים (כמחוללי מחלות) ולכן גורם לחילוף מהיר של העור, מה שמוביל להופעת הפסוריאזיס.

סימני המחלה נראים על פני העור בצבע סגול- אדמדם ומכוסים בקשקשת. המחלה עשוייה להיות מגרדת מאוד ולגרום לצלקות. אין מזור למחלת הפסוריאזיס, אך טיפולים ומניעה יכולים להקל על התסמינים.

מחלת הפסוריאזיס אינה מדבקת ואין לחשוש מפני מגע של עור בעור, אפילו באזורי הנגעים עצמם. המחלה מופיעה בקרב 3% מן האוכלוסייה ושכיחה יותר בקרב אנשים ממוצא אירופאי. מוצאה לא ידוע והסיבה להיווצרותה שונה מאדם לאדם ואינה מתבססת על קשר רפואי- סיבתי. הסיבות הידועות הינן: אירוע טראומתי של הקיבה, גנים מסויימים, מצבי לחץ, תפקוד פגום של הכבד, בעיות עיכול, רעלת דם במעיים וצריכת אלכוהול או שומנים מן החי באופן מוגזם.

תסמינים

•  אזורים אדומים הפזורים על פני העור ומכוסים בקשקשים שצבען כסוף.
•  נקודות קטנטנות אדומות המכוסות קשקשים (נפוץ יותר בקרב ילדים).
•  מראה עור יבש, בעל סדקים ולעתים מדמם.
•  גרוד, צריבה או כאב.
•  ציפורניים עבות במיוחד או מצולקות.
•  מפרקים נפוחים ונוקשים.

הפסוריאזיס הינה מחלה עקשנית כרונית שאינה עוברת בקלות. משך המחלה משתנה מאדם לאדם- לעיתים לוקחים מספר שבועות ולעיתים מספר חודשים עד להחלמה של מראה העור.

צלקות מפסוריאזיס

קיימים מספר סוגים של פסוריאזיס המתבטאים באופן שונה. הקשקשת יכולה להופיע באזור המפרקים, הקרקפת, הברכיים והציפורניים או בבית השחי, מפשעה וטבור ועוד. בין היתר עלולה המחלה לגרום להופעת צלקות על פני העור. צלקות יכולות להוות בעייה אסתטית ובמקרים קשים אף בעיה רפואית.

כיצד נוצרות הצלקות?

• פסוריאזיס של הציפורניים – בין סוגי הפסוריאזיס השונים הפסוריאזיס של הציפורניים עלול לגרום לצלקות. סוג זה של המחלה בא לידי ביטוי על ציפורני אצבעות הידיים והרגליים וגורם לצלקות. כמו כן, צומחות הציפורניים באופן שונה מן הרגיל, משנות את צבען ואף עלולות להשתחרר מן הבסיס, להתפורר או להינתק ממקומן.
• גירוד – משמעות המילה פסוריאזיס בלטינית הינה גירוד. מכאן לא מפליא כי המחלה גורמת במקרים רבים לגירוד וגירוי של העור. עצם הגירוד עצמו וקילוף העור עלול לגרום לצלקות שונות העלולות להופיע על פני העור.

טיפול בצלקות פסוריאזיס

קיימות צלקות שטחיות אשר נעלמות מעצמן לאחר מספר שבועות, אך ישנן גם צלקות עבות יותר הבולטות לעין בהן ניתן לטפל בדרכים שונות. הצלקות הנפוצות ביותר הנגרמות כתוצאה ממחלת הפסוריאזיס הינן צלקות חיצוניות. צלקות אלו נוצרות בעקבות איחוי העור לאחר פציעה חיצונית או קילוף העור הנגוע.

סוגי טיפול

• טיפול בניתוח – בעזרת ניתוח ניתן לשנות אורך, רוחב או כיוון, להרים או להנמיך צלקות.
• שיוף של העור – שיטת טיפול המתאימה למראה צלקות עדין. הטיפול נעשה על ידי שיוף העור במכונת שיוף או בלייזר.
• פילינג כימי – שיטת טיפול הנעשית באמצעות עיסוי של העור על ידי חומר כימי הגורם לקילופו ולכן יעילה לצלקות עדינות ושטחיות בלבד.
• הקפאה – שיטת טיפול המקפיאה את שכבת העור העליונה, גורמת להופעת שלפוחיות המתפוררות לאחר זמן מה ומגלות עור נקי וחלק תחתן.
• זריקת סטרואידים – מרככת צלקות חדשות.

לסיכום, פסוריאזיס הינה מחלה אוטואימונית העלולה במקרים מסוימים לגרום לצלקות על פני העור. ניתן לטפל הן בתסמיני המחלה והן בצלקות הנגרמות ממנה על ידי הטיפולים השונים.